עוד בימי בית גן לקיבוץ היה צאן, וכאשר הקיבוץ התיישב בחצור התחדש הענף – עד שנת 1969, כאשר בגלל מחסור בידיים עובדות הוחלט לחסלו.
בנימין שמידט היה בין הרועים המרכזיים.
בנימין שמידט מספר על העבודה בצאן בבית גן:
היה נעים מאוד במרעה; להיות בהרים, לראות את הנוף המרהיב – את החרמון מרחוק –
זה היה מאוד מרגש אותנו. העבודה עצמה היתה קשה. היינו צריכים לקום ב- 4 בבוקר
ולחלוב ולצאת למרעה. ולאחר חזרה מהמרעה בערב – שוב לחלוב. היינו גומרים בערך
ב- 9 את יום העבודה שלנו. אף על פי כן, היינו מרוצים מאוד, כי התקווה שלנו היתה כי על
ידי כך נוכל לצאת להתיישבות כבעלי ניסיון בגידול צאן.
מתוך הקלטה לילדים בחג ה-30 ברה”ש 1976 – ותיקים מספרים על בית גן
חליבת העדר היתה אחת העבודות של בני המוסד.
יונתן זרח חולב.
איציק אוחיון חוזר מהמרעה – עם ספר במקום החלילית המסורתית.
אורית שדה בצאן.
בשנת 1994, 25 שנים אחרי חיסול הדיר, יונתן זרח סיפר לצוות הווידאו על העבודה בצאן: