יוזמה נשית

קיבוצים התקשו ליצור מקומות עבודה עבור נשים שלא היו קשורים לתפקידים ה-“מסורתיים” של החברה הסובבת – בעיקר המטבח, הנקיון, והחינוך. אבל היו חברות קיבוץ שידעו למנף את התפקידים המסורתיים האלה ולהפוך אותם למרכזי יזמות.

בשנות התשעים, למשל, חברות ותיקות זיהו את הצורך בחנות יד שנייה ופתחו חנות כזאת במה שהיה מקלט +30:

ובמאה הנוכחית חברות אחרות הסבו את מה שהיה חצור לטף לחנות יד שנייה שפעלה ממש עד לימינו:

זה רעיון!

אפשר לראות בתנועה הקיבוצית על כל גווניה מפעל יזמי אדיר ממדים. עם זאת, בתחום הכלכלי החברה הקיבוצית היתה מאד ממוסדת – המוסדות הכלליים החליטו היכן להשקיע ואת מה לפתח, והחבר הפרטי השתלב לתוך התמונה הכוללת. עם המשבר הכלכלי של שנות ה-80, והצורך של החבר לדאוג לפרנסתו האישית, יזמויות אישיות התפתחו ואפשר היה לראות יוזמה “מלמטה”. בכרוניקה של הקיבוץ אנחנו למדים שבשנת 1994 דווח ש:

הקבוץ אישר עקרונית יזמות עסקית בענפי הקהילה. במידה ותהיה מזה השלכה על חיי האוכלוסיה בכללה – הנושא תידון ותוכרע בשיחה

ואכן, בחצור שנות ה-90 היו שנים של מגוון יוזמות, הן במגזר היצרני, והן בקהילה.

איתמר כהן – איש השנה ביזמות לשנות 1994

המכון הפסיכולוגי בקיבוץ חצור

css.php