תגית: בנייה

כאשר הם עברו לבתים החדשים שנבנו עבורם ותיקי הקיבוץ בוודאי הרגישו שהם הגיעו למנוחה ולנחלה. הרי בהשוואה למה שיכונים שלהם בתחילת ההתיישבות בחצור בתיהם החדשים היו שיא הפאר. אבל עם הזמן, כמובן,  אותם בתים מרווחים נעשו צרים.

ותיקי קיבוץ מתרשמים מתחילה של שיפוץ בבתיהם – 1970

בסוף שנות ה-70 נערכו שיפוצים בקוטג’ים שבאותו הזמן עדיין גרו בהם ותיקים.

עם המעבר ללינה משפחתית היה צורך בשיפוצים בבתיהם של משפחות עם ילדים, אבל נעשו גם שיפוצים בבתי הוותיקים.

אליהו ארבל ו-משה נחתומי מניחים רעפים בגגון של בית ותיקים שמשפצים.

אותו שיפוץ היה מאד נחוץ … וגם טעון רגשות עזים, כפי שאפשר ללמוד מסרטון שהופק ב-1992:

ולתוך המילניום החדש השיפוצים נמשכו … אם כי עכשיו על פי רוב באופן פרטי.

יש מי שיטען שחדר האוכל של קיבוץ ניצב במרכז חיי הקיבוץ, וללא ספק יש מידה לא קטנה של צדק בטענה הזאת. עם זאת, חצור תמיד ראה חשיבות בהתכנסות חברתית של חבריו ושאף למקום מפגש ייחודי מחוץ לשעות הארוחה.

בתחילת שנות ה-70 הוחלט לבנות מבנה ייחודי – המועדון לחבר. כאשר נפתח, בדצמבר 1975, הוא זכה לשימוש רב. שיחות הקיבוץ, כמובן, נערכו שם, וגם ערבי שבת מיוחדים. בנוסף, חברים הגיעו כדי לשתות כוס קפה, לקרוא עיתון, ובאופן כללי הוא שימש מקום מפגש בשעות הערב.

יתרון נוסף של המועדון במקומו הנוכחי הוא שמתחתיו נמצא הספרייה, שגם היא, כמובן, משרתת את כלל ציבור הקיבוץ.

יוסקה רמות ו-עמרי רמות תוך כדי בניית המועדון

המועדון תוך כדי בנייה

בניית המועדון גם העניק לקיבוץ הזדמנות לחסל את בית השימוש המרכזי שהוקם עוד ב1948. חיסול המבנה פינה מקום לבניית המועדון.

בדצמבר 1975 הכל היה מוכן, וכל הקיבוץ עלה במדרגות כדי להשתתף בפתיחה החגיגית.

יחזקאל קונפינו נואם/מברך בטקסט פתיחת המועדון.

הבריכה בקיץ היא המקום האידאלי להנפש אחרי העבודה. וגם לקרוא עיתון אם לא רוצים את המים.

עם זאת, קצת קשה להנפש כאשר צריכים לשמור על הילדים.

כמו עם כל דבר בקיבוץ – לא תמיד היתה לנו בריכה, והבריכה הנוכחית לא תמיד היתה “ה” בריכה. בריכת השחייה הראשונה (המכונה “הבריכה הקטנה”) מוקמה דרומית לגן ניצנים, מערבית לשכונת הגויאבות ונפתחה ב-1951 או 1952.

אבן הפינה של הבריכה הנוכחית הונחתה באוקטובר 1958, והבריכה נפתחה רשמית בקיץ 1959. כיאה לקהילה הקיבוצית, גם ילדי כיתות היסוד השתתפו בטקס.

בצילום: ילדים מחברת הילדים: עמרם אטקין, גדעון אייזן, בינה כהן

וכמובן צריכים להנציח את האירוע – גם במצלמה, וכנראה גם במסרטה:

הפתיחה החגיגית של בריכה היתה כנראה אירוע רב רושם – יש צילומים גם באור היום, וגם משעות הערב. ומישהו ראה לנכון לצלם מהמבט של מגדל המים:

בשנים הראשונות, כמובן, הבריכה לא היתה מוצלת ועם דשא מוריק מסביב, אבל היא עדיין היתה מקום אידיאלי לנוח אחרי העבודה ביום קיץ חם (וכמובן גם בשבתות).

וכמובן שבמהלך כל השנים החברים נהנו להגיע לבריכה – לשחות ולנוח. בקיץ של 1996 צוות הוודיאו של חצור ראיין מספר מתרחצים. דברי המראויינים נשמעים תקפים לא רק לאותה תקופה אלא גם היום.

וחשוב לזכור שהבריכה נבנתה בכספי השילומים מגרמניה לחברי הקיבוץ שורדי השואה.

צילומים נוספים של הבריכה אפשר למצוא ב-אלבום פייסבוק על בריכת השחייה.