תעשיית הבגדים היא תעשייה מכובדת מאד. היא דורשת מיומנויות רבות, וגם כישורי ניהול. במילים אחרות, סוג העבודה שבהחלט מתאים לנשים.
בשנות ה-80, חברות הקיבוץ הוותיקות התחילו לצאת ממעגל העבודה, אבל הן עדיין יכלו לתרום. הוחלט להקים מפעיל – חצור לטף – שיכין בגדים לא רק לילדי הקיבוץ, אלא גם לשווק לשוק המקומי.
מלוינה ירון ו-יהודית פרחי עוזרות לילד בקיבוץ לבחור בגד.
ובמהלך השנים היו חברות קיבוץ שראו בביגוד (וכלי בית ועוד) מרחב מתאים ליזמות.
