קטגוריה: 1960 – 1969

על המשמר, העיתון של מפלגת מפ"ם, התפרסם בין השנים 1943 – 1995. עוד לתוך שנות ה-80 עותק עבור כל חבר הגיע כל בוקר לחדר האוכל, ואפשר (אולי צריך?) היה לקרוא בו בשעת הארוחה. העיתון ייצג, ואף עיצב, דעה פוליטית מגובשת שהיתה משותפת לרוב המכריע של אוכלוסיית הקיבוץ, וגם נתן בסיס לדיונים בשעת הארוחה.

עובדי פרדס צעירים – מאיר מאירי, אורי בן-בשט ואורי חייטי – קוראים בארוחת בוקר, לפני החזרה לעבודה, 1978.

ילדי הקיבוץ חוגגים את סוכות בבתי הילדים ובמרחבים שלהם, ומידי שנה עולה השאלה של מעבר לארוחות בה, מה עושים בסוכה.

קבוצת אייל סועדת בתוך הסוכה בשנות ה-60. עם המטפלת פרומה קרני ו-רוני ברנזבורג.

מרחב מרץ (המרחב הצעיר) מארחת את שלמה ולדמן שמנחה את הילדים בבניית משחקי חשיבה.

חמודים ככל שיהיו בהגעתם ללול, המטרה של גידול האפרוחים הוא תרנגולי הודו גדולים ובריאים שאפשר לשווק. אנשים רבים אוהבים לאכול אותם.

תרנגולי הודו כבר כבדים, ולא תמיד משתפים פעולה כאשר מנסים להעמיס אותם על משאיות לשוק. העבודה נעשית בשעות המאוחרות של הלילה, ודורשת עובדים בעלי שרירים בריאים.

צוות הלול ועובדים נוספים במשלוח לילי של תרנגולי הודו.

בשנת 1946 רכשה הקרן הקיימת לישראל את האדמות סביב יסור (חצור). היו 120 דונם פרדסים ובהם 6,000 עצי פרי. זה היה הענף הראשון בקבוץ חצור. 

יעקב נחתומי דיווח על המצב ההתחלתי של משק חצור:

אלי נדיב עם יבול של קטיף.

משה נחתומי מוביל פרי.

היום הפרדסנות בחצור מצומצם מאד. אבל פעם הוא היה בין הגידולים, והענפים, החשובים של הקיבוץ. חברים רבים עבדו בגידול התפוזים, והצוות גדל באופן משמעותי בעת הקטיף.

חלק מהקטיף התבצע באמצעות סולמות עץ שאפשרו להגיע לפרי שהיה גבוה בעצים.

הסולמות המכניים של שנות ה-80 וה-90 אפשרו לקוטפים להגיע לצמרות העצים.

והקטיף, ובמיוחד סיום הקטיף, היה אירוע רב משתתפים – עם חברי קיבוץ, בני נוער, מתנדבים וחברי האולפן.

תוכנייות לתבניות הוכנו המשרד הטכני. מדובר בעבודה מדויקת ומקצועית שבלעדיה היציקות לא ייצאו באופן מוצלח.

מורצ'ו שוורץ, שבמשך שנים היה המהנדס הראשי של אמן.

תמר בר-אילן, שבנוסף להיותה משרטטת היתה אמנית מאד מוכשרת.

במשך שנים ארוכות הגידול המרכזי בשדות של חצור היה הכותנה. אבל הוא לא היה הגידול היחיד, ובמשך השנים עובדים השלחין גיוונו מאד את הגידולים. היו, למשל, תפוחי אדמה, תירס, ומגוון ירקות.

חברים הולכים בעקבות הטרקטור כדי לאסוף תפוחי אדמה שהקולטיבטור מוציא.

אוספים את תפוחי האדמה לתוך שקים.

גם היום מגדלים תירס וסורגום בשדות שלנו.

גידול תירס – 1954.

היום אחד הגידולים שחצור ידועה בהם הוא סלק סוכר …

ודווקא עוד בשנות ה-50 יצאו לגיוסים בשדות הקיבוץ כדי לעשב ולדלל את אותו.

עבודות העישוב בגיוסים היתה לרוב עבודה של ידיים מבוגרות. אבל בשעות הבילוי הילדים היו אצל ההורים, ומי ישמור עליהם כאשר ההורים יוצאים לגיוס? זאת ועוד: היציאה לגיוסים על הילדים העניקו הזדמנות לפתח את הזיקה לחקלאות ולעבודה אצל הילדים.

טובה ו-אלישע שומרות, עם איתן ואילן בגיוס תפוחי אדמה.

פורמה קרני עם נחום ואורית בגיוס עישוב כותנה.

מפעל ליצור חלקי אלומיניום ופליז ביציקת לחץ.

ראשיתו של המפעל היא המסגריה, במחנה הקיבוץ ב'ראשון', שהיתה מעין בית מלאכה בו הרכיבו ברזי פליז כשאת גופי הברזים רכשו מקבלן (יוצק) בפרדס כץ.

בעקבות מלחמת השחרור, הפצצת הקיבוץ ע"י הטור המצרי שנעצר באיסדוד (היום אשדוד) ובשל סיבות נוספות , המסגריה פעלה בראשון עד ראשית 1949 ורק אז הועברה לחצור. אפילו מכונת היציקה הראשונה שנרכשה בארה"ב, ע"י יצחק קדם (בעלה של סילביה), ואדי כהן (אבא של יהודית), עבדה ב'ראשון' לפני שהועברה, עם שאר המכונות, לחצור.

השם אמן הוא ראשי תיבות של שלושה "מפעלונים" שפעלו אז: אלקטרוניקה, מסגריה, נגריה. מקובל לחשוב שאת השם הגה לראשונה יעקב אשל (אבא של אורי).

שמו של אמן נקשר בעבר עם יצור של אביזרי  אינסטלציה, השקייה ומחברים מהירים. היום אמן מיצר חלקים ורכיבים מאלומיניום לשוק הרכב.

ב70 שנות קיומו אמן הפך מבית מלאכה קטן לחברה בין לאומית גדולה עם 3 אתרי יצור: בישראל (חצור), פורטוגל ובארה"ב. אתר נוסף מתוכנן לקום ברוסיה.

מספר העובדים היום ב'אמן ישראל' 235 ובהם כ 20 חברי הקיבוץ.

ב 22 השנים האחרונות מנהלי אמן היו אנשים שאינם חברי הקיבוץ ורק השנה (2016), עם השינוי המבני והפיכת אמן לחברה בין-לאומית ('קבוצת אמן') חזר הניהול של המפעל בקיבוץ ('אמן יציקות') לידיים "חצוריות" (אנדי).

הודות ל 70 שנות קיומו ולקשרים עם מאות לקוחות במשך השנים אמן הוא המפעל\ענף המזוהה ביותר עם השם 'קיבוץ חצור'.

בשנות ה-20 של המאה ה-21 קיבוץ חצור מתפשט לכיוון מערב, ואילו אמן נמצא בצד המזרחי של הקיבוץ. פעם אפשר היה לטייל באופן חופשי בתוך המפעל, והיום צריכים אישור מיוחד כדי להכנס. במילים אחרות, אמן נעשה רחוק מהעין … אבל לא רחוק מהלב. חברים רבים כבר אינם עובדים ברצפת הייצור של המפעל, אבל יש עדיין חברים בתפקידים של הנהלה ומנהלה, וכל הקיבוץ תמיד מעוניין לדעת מה מצבו הכלכלי. אמן עדיין ממלא מקום מרכזי מאד בחיי חצור.

מפעל אמן – צילום משנות ה-70 – לפני מספר שיפוצים, ולפני שהיה מסביבו גדר.