כך פעם היה

בדורות האחרונים הבתים של חלק ניכר של העולם עברו שינויים משמעותיים – בחומרי הבנייה, בגודל, באבזור ועוד ועוד. וכך, כמובן, גם בקיבוץ. היום (כך צריך להיות ברור) אנחנו כבר לא גרים בצריפים.

למזלנו, אנחנו עדיין יכולים לטעם, טיפה, מה היה כאשר ראשונים הוותיקים עברו לגבעה. ספק אם יש מישהו היום שהיה רוצה מגורים כאלה.

מי שיטייל בשדרת המוזות ימצא את הצריף ליד הארכיון, וגם ימצא שהצריף מתחדש. אין זה אומר שהוא מתאים שוב למגורים, אבל הוא הרבה יותר מזמין. אז כדאי לבקר.

ומי שייכנס יוכל להתרשם על תנאיי המחייה בשנים הראשונות של הקיבוץ:

לא, כל הכלים האלה לא נוכחו בכל דירה, ולא כולם מאותה תקופה, אבל מדפים מהסוג הזה כן היו.

שימו לב ל-ג'רה באמצע השולחן.

וחשוב לזכור ש-ישנו בצריף כזה.

תגובה אחת בנושא “כך פעם היה”

  1. בשנת 1955 אני ואחי התקבלנו כילדי חוץ לקיבוץ. אני ההיתי בקבוצת דגן היה שם עוד ילד חוץ אמנון. אחי היה בקבוצת הילדים בני ה=6 שם הקבוצה שלו היה שבולים או עומר
    אני ההיתי בקבוצה עם עקיבא ורדי ואני זוכר אותו בגלל הקשת שיורה מבית הילדים עד חדר האוכל החדש
    בלילה הראשון שלי בקיבוץ אני אחי ןהורי ישנו בצריף המקורי בתמונה. על שתי מיטות. קמנו בבוקר ושתינו מהג'רה מים צוננים בחודש אוגוסט
    מאז עברו 70 שנה ותקופת הקיבוץ זכורה כחויה חיובית בהחלט
    שכטר משה (MOURICI SHACHTER)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

css.php