קטגוריה: 1980 – 1989

קטלוג הספרייה של היום ממוחשב. אם רוצים לראות אם ספר מסויים נמצא בספרייה, או למצוא היכן במדפים הוא ממקום פנינו לקטלוג הכרטיסים. בדרך הזאת ידענו, די בקלות, להגיע לספר המבוקש:

אבל כיצד נדע אם אנחנו באמת רוצים לקרוא ספר מסויים? היתה, כמובן, המלצת הספרנים. אבל אפשר היה גם לקרוא מי כבר קרא את הספר, ואפילו לבדוק כמה זמן הוא היה אצל הקוראים הקודמים. שרוול קטן בתוך כל ספר הכיל את כרטיס ההשאלה – שם יכולנו לבדוק את המידע הזה. בעצם, היתה כאן "רשת חברתית" פעילה – הרבה לפני האינטרנט:

היום כל המידע על הימצאו של ספר, ומי קורא אותו, נמצא בקטלוג במחשב:

אומרים שספרים מתקשים להתחרות עם הקולנוע ועם הטלוויזיה. הצלילה לתוך עולם הדימויים שהמילים יוצרות היא אמנם חוויה מיוחדת, אבל היא דורשת ריכוז שונה מזה של הצפייה שלעתים קרובות שטחי יותר.

ובכל זאת, אנחנו ממשיכים לקרוא – וגם לפנות לספרנים שאיכשהו יודעים מה להמליץ לנו.

אבל ספריות משתנות עם הזמן, ועם הטכנולוגיות שעומדות לרשותנו, וגם בחצור הספרייה כבר איננה רק מקום לספרים.

בין הספרנים:

שושנה אור-נר – שתמיד היתה מוכנה למסור לנו מה כדאי לקרוא.

לובקה סטירנן ליד דלפק הספרייה.

על המשמר, העיתון של מפלגת מפ"ם, התפרסם בין השנים 1943 – 1995. עוד לתוך שנות ה-80 עותק עבור כל חבר הגיע כל בוקר לחדר האוכל, ואפשר (אולי צריך?) היה לקרוא בו בשעת הארוחה. העיתון ייצג, ואף עיצב, דעה פוליטית מגובשת שהיתה משותפת לרוב המכריע של אוכלוסיית הקיבוץ, וגם נתן בסיס לדיונים בשעת הארוחה.

עובדי פרדס צעירים – מאיר מאירי, אורי בן-בשט ואורי חייטי – קוראים בארוחת בוקר, לפני החזרה לעבודה, 1978.

בחצור, כמו בכל חברה, יש חברים שהולכים מוקדם מדי. הקיבוץ מחפש דרך לזכור את האנשים האלה, ולהעביר את זכרם לאלה שהם צעירים מדי לזכור אותם. אחת הדרכים האלה היא טורנירים.

במהלך שנות ה-80 נערך טורניר לזכרו של אביעד נתני.

מדי שנה נערך טורניר קטרגל לזכרו של אמיל רוסיאנסקי.

במגרש הכדורגל של הקיבוץ נערך טורניר כדורגל לזכרו של תומר ברעם.

חצר הקיבוץ זקוק לטיפול מתמיד. צריכים לטפל בזבל מסוגים שונים, ותמיד יש חפצים שדורשים העברה ממקום אחד לאחר. העבודה לא מתבצעת בעצמה. לשם כך דרוש חצרן … ולא פעם גם נערי המוסד שיחד איתו מבצעים את המלאכה החשובה הזאת.

ניסים חן על טרקטור החצרן

תחזוקת בתי הילדים דרשה טיפול מיוחד. תמיד היה משהו שהיה זקוק לתיקון או רהיט שהיה צריך לצבוע או להעביר מבית ילדים אחד לאחר. חצרן בית הילדים היה חשוב די מרכזי באגף החינוך.

חצרן הילדים ישראל גורן מסיע ילדי גן על הטרקטור שלו.

חמודים ככל שיהיו בהגעתם ללול, המטרה של גידול האפרוחים הוא תרנגולי הודו גדולים ובריאים שאפשר לשווק. אנשים רבים אוהבים לאכול אותם.

תרנגולי הודו כבר כבדים, ולא תמיד משתפים פעולה כאשר מנסים להעמיס אותם על משאיות לשוק. העבודה נעשית בשעות המאוחרות של הלילה, ודורשת עובדים בעלי שרירים בריאים.

צוות הלול ועובדים נוספים במשלוח לילי של תרנגולי הודו.

בשנת 1946 רכשה הקרן הקיימת לישראל את האדמות סביב יסור (חצור). היו 120 דונם פרדסים ובהם 6,000 עצי פרי. זה היה הענף הראשון בקבוץ חצור. 

יעקב נחתומי דיווח על המצב ההתחלתי של משק חצור:

אלי נדיב עם יבול של קטיף.

משה נחתומי מוביל פרי.

היום הפרדסנות בחצור מצומצם מאד. אבל פעם הוא היה בין הגידולים, והענפים, החשובים של הקיבוץ. חברים רבים עבדו בגידול התפוזים, והצוות גדל באופן משמעותי בעת הקטיף.

חלק מהקטיף התבצע באמצעות סולמות עץ שאפשרו להגיע לפרי שהיה גבוה בעצים.

הסולמות המכניים של שנות ה-80 וה-90 אפשרו לקוטפים להגיע לצמרות העצים.

והקטיף, ובמיוחד סיום הקטיף, היה אירוע רב משתתפים – עם חברי קיבוץ, בני נוער, מתנדבים וחברי האולפן.

תוכנייות לתבניות הוכנו המשרד הטכני. מדובר בעבודה מדויקת ומקצועית שבלעדיה היציקות לא ייצאו באופן מוצלח.

מורצ'ו שוורץ, שבמשך שנים היה המהנדס הראשי של אמן.

תמר בר-אילן, שבנוסף להיותה משרטטת היתה אמנית מאד מוכשרת.

בתחילת שנות ה-80 הוחלט לנטוע מטע אפרסמונים. תוך זמן קצר המטע הניב פרי שאף זכה במקום ראשון בתחרות של יצוא הפרי. המשכנו בגידול הפרי הזה עוד לתוך שנות ה-10 של המאה הנוכחית.

משה נחתומי ו-נעם אבני מכשירים את השטח לנטיעת עצי אפרסמון – 1981.

תוך זמן קצר המטע הניב פרי.

מנחם חצרוני קוטף אפרסמונים – 1983.

למטע האפרסמון היתה השפעה חיובית על הקיבוץ – כפי שהמילה הטובה הזאת מעל התל של דצמבר 1986 מעידה:

בשנת 1994, לקראת ט"ו בשבט, ניטע מטע אפרסמון נוסף:

מידי שנה, בחג הסוכות, חברי וילדי הקיבוץ יצאו למטעיי האפרסמון והרימונים כדי לקבל הסברים של אדי בנדיק, מומחה ארצי בגידולים האלה, על הנעשה במטעים האלה.

אדי בנדיק מסביר – סוכות, 2012.

 

לא לפני הרבה שנים סביב ראש השנה השדות שלנו כוסו בלבן – כותנה.

כל מילה נוספת מיותרת.