חצור מלא בגינון נאה, כך שאם מזג האוויר מרשה, תמיד נעים להיות בחוץ. אבל עד לפני לא יותר מדי שנים היה עוד מקום שבו נהגנו לבלות זמן ממושך, והוא לא היה בתוך הקיבוץ.
היום לכל משפחה יש מכונית וכמעט ואין לנו צורך בתחבורה ציבורית – שגם זה היום קיים בצורה פחות או יותר סבירה. אבל לא תמיד היה כך. פעם רבים מאיתנו שנסענו מחוץ לקיבוץ נאלצנו להגיע הביתה באמצעות נהג הבית או טרמפים, וחיכינו דקות ארוכות בסיבוב חצור (הישן) עד שמישהו אסף אותנו. יש חברים שחישבו שימים שלמים של חייהם עברו שם.
