עד לפני כשלושים שנה ילדי כיתות היסוד של חצור למדו בתוך הקיבוץ. לכל קבוצה היה בית ילדים של עצמו – בית שכלל חדרי שינה, חדר אוכל, וגם כיתה. הקבוצה לא רק למדה בשיטה “אינטגרטיבית” – אפשר להגיד שכל החיים היו אינטגרטיביים. בגלל זה גם יום הלימודים כלל שעת עבודה, וחלק משמעותי מהעבודה הזאת היתה במשק הילדים.
במשק ילדי הכיתות האכילו את החיות וניקו את הכלובים, וכך יצרו קשר לא רק עם החיות, אלא גם עם עולם העבודה.
הצילומים משנות ה-80.
כאשר תלמידי הקיבוץ יצאו מהבית לבתי ספר אחרים מקומו המרכזי של המשק דעך. אבל הוא בכל זאת נשאר מקום חשוב עבור הילדים – מקום שנעים לבקר בו, וגם לעבוד בו.
הצילום משנת 2003.
צילום משנות ה-50 המוקדמות.
מרשים לראות עד כמה צילום מלפני עשרים שנה דומה לצילום מלפני כמעט 70 שנה. זאת עדות למקום החשוב שהמשק ממלא בחיי ילדי הקיבוץ.
הכרוניקה של הקיבוץ מדווחת על “חפירת היסודות למשק הילדים” באוגוסט של 1952. היסודות האלו נחפרו היכן שהמשק נמצא עד היום.
ילדי קבוצות חרמש ואילה בבריכה אשר במשק – כנראה מתחילת המשק ממש.
בנוסף למשק הילדים, משנות ה-60 ועוד תחילת שנות ה-70 כאשר ילדי המוסד של חצור עברו ללמוד במסוד צפית, היה גם משק המוסד. המשק היה ממוקם היכן שמרחב אלומה נמצא היום. גם שם הנערים עבדו.
אריה לסטר ויובל בן בשט חולבים עזים.
חליבה נוספת – כנראה ילדי קבוצת מעין.
על פי רוב מה בצילומים שנמצאים בארכיון ניתן להבחין בין מה מראה את משק הילדים ומה מראה את משק המוסד לפי שני מאפיינים – סוג העבודות שמבצעים, וכמובן גיל המצולמים. הארכיון ישמח לזכרונות אישיים של חברים – הן על משק הילדים והן על משק המוסד.
עינת פודר (שנות ה-70) ומור פלג (שנות ה-80) במשק
המשק איננו משרת רק את ילדי הכיתות. גם ילדי הגנים והפעוטונים מבקרים בו. כך היה בשנות ה-80:
צילום משנות ה-80.
וכך גם בימינו:
ילדי סנונית לומדים על חיות במשק
אמנם כמו בעבר המשק נועד בעיקר לילדים, אבל היום הוא אתר לפעילות משפחתית בחגים ובשבתות:
ארוחה אחרי פעילות משפחתית ב-2003
ארוחה במשק – 2015
וכאשר יש צורך בבנייה או שיפוץ – כמו הקמת משתלה ב-2015 שבצילום כאן – ההורים מתגייסים למשימה:
