היום דב אורנר הוא אמן מוכר שאפילו זכה לתערוכה במוזיאון תל אביב. אבל במהלך שנים רבות הוא היה הרבה פחות מוכר – כמעט סוד קיבוצי. בנוסף לעבודות ולתערוכות הרבות שלו במהלך השנים, דב ידע לעודד את המעשה האמנותית של חצור, ולקדם את היצירה של חברים יוצרים – כאלה שכבר נחשבו “אמנים” וגם כאלה בתחילת הדרך.
תערוכה של דב – צופרי רע (1993)
על התערוכה “פרחי מוח” (1996)
המתנה – ברחבת ספריית הקיבוץ – 2017
