התאריך המדוייק הוא 4.10.1946 (א’ בסוכות).
31 חברים (26 בחורים + 5 בחורות) עזבו את בית האריזה(ע”ע) שהיה ביתם במשך כמה חודשים, עלו על הגבעה והקימו את האהלים הראשונים (‘תקעו יתד’ בשפת המקום). בזאת באו לקיצן 10 שנות התארגנות ונדודים של קיבוץ ג’.
4.10.1946 הוא על כן התאריך של הנחת אבן הפינה, ו-‘יום ההולדת’ של קיבוץ חצור. (א’ בסוכות תש”ו) המעבר מבית האריזה אל הגבעה קשור גם לסיפור הבא:
יעקב נחתומי (אבא של נעמי שקד, תמר ברנר ודודי נחתומי) יזם פגישה עם גולדה מאיר שהיתה אז ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית. בפגישה, במשרדה של גולדה בת”א, הסביר יעקב שהחברים נמצאים כבר זמן רב בבית האריזה ומחכים לאישור המוסדות לעלות לגבעה אלא ש’ההגנה’ מסרבת לתת אישור כי זמן קצר לפני כן האצ”ל פגע בכמה מטוסים בריטים בבסיס הקרוב ויש חשש שהבריטים יפעלו בכח נגד נסיון התיישבות ממש מעליהם. גולדה חשבה רגע, הישירה מבט ליעקב ואמרה לו כך: “יונגרמן, נעמד די פעקלך און גייט ארוף” (“בחור צעיר, קחו את החבילות ועלו”).
והשאר הסטוריה…
על השם “חצור”
מקום ההתיישבות של קיבוצנו, (קבוץ ארצי ישראלי ג’) נקרא בפי הערבים “אום אל בניה” ושם התל – “תל-א-ריח” (גבעת הרוחות). בהתחלה קראו לנקודה (למקום) “יסור” – על שם הכפר הערבי השכן, עד שיוחלט על שם קבוע. היו כל מיני הצעות לשם קבוע כגון: בניה, יסעור, אך השם שהתקבל על ידי רוב החברים היה “חצור”. שם זה הוצע על ידי החבר בני רוזנברג ומותו הטרגי (נרצח בידי ערבים בכניסה לתל-אביב) בוודאי השפיע על הרצון להשתמש בשם זה כשם הקבע של הישוב.
ההצעה נבעה מ:
-
-
-
-
- הדמיון לשם הכפר השכן “יסור”.
- הופעת השם “חצור” בספרו של החכם היווני אבסטביוס במאה ה- 4 לספירה.
- הזכרת עיר פלשתית בשם זה בסביבה זו בכמה מקומות במקרא.
-
-
-
ועדת השמות של הקק”ל והועדה הממשלתית (אחרי קום המדינה) התנגדה בתוקף לשם זה בטענה שחצור ההיסטורית הידועה, היא בגליל. לכן דרשה שהקבוץ ייקרא “ברקאי” על שם יישוב יהודי מתקופת הבית השני שהיה בסביבה זו דרישה זו אמנם התקבלה על ידי הקיבוץ אך באותו הזמן התחיל את דרכו (במושב כרכור) קיבוץ צעיר של השומר הצעיר ושמו כבר “ברקאי”. קיבוץ זה התנגד בכל תוקף לוויתור על שמו וקיבוץ ג’ (שלנו) חזר לתבוע לעצמו את השם חצור.
ההתכתבויות והדיונים בעניין זה ארכו למעלה משנתיים ובינתיים השם “חצור” התאזרח בפועל בדואר בשימוש יומיומי ומוסדות ממלכתיים שונים.
בלית ברירה קיבלה ועדת השמות את העובדה הנ”ל, אך בכדי למנוע בלבול, דרשה שיתווסף לשם “חצור” מילה נוספת. וזאת כדי להבדיל בין קיבוץ חצור והעיירה חצור שהתחילה לקום אז.
הוצעו הרבה תוספות ולבסוף התקבלה ההצעה לקרוא ליישוב “חצור-אשדוד”
בסוכות נערך הטקס – ציון המעבר מהפרדס להתיישבות על הגבעה. אבל עוד לפני-כן היתה נוכחות של הקיבוץ בגבעה.
