במקום חנות נעליים

מה יותר פשוט מאשר לצאת לעיר, או אפילו להכנס לחדר האוכל בשעת תערוכה, ולקנות זוג חדש של נעליים? הדבר טבעי והגיוני. זאת ועוד: מעט מאד אנשים מחפשים סנדלר כדי לתקן נעליים. יותר פשוט, ואולי גם יותר זול, לקנות חדש.

אבל לא לפני יותר מדי שנים היתה סנדלריה בקיבוץ. היא בעיקר עסקה בבניית נעלי עבודה ובתיקונים – אבל בכלל לא חסרה לה עבודה.

אסתר קביבור בתוך הסנדלריה

נחום ושלום – סנדלרים שכירים בקיבוץ בשנות ה-70 ו-80.

דבורה אורטס מסדרת קופסאות נעליים בסנדלריה.

טבריה בבית

טיפול במחלות ריאומטיות (כאבי גב רומטיזם וכד’) עם מים עשירים במינרלים ובוץ שהובאו מאיזור טבריה נקרא ‘טבריה בבית’.

הטיפולים נעשו בתא נפרד שהיה במקלחת הציבורית (ע”ע) על-ידי רות גורדון ומאוחר יותר במספרה ע”י סוניה ווינרט (נפטרה).
בטיפול החבר היה טובל באמבטיית מיים שנמהלו ב 3 ליטרים ‘מים מרוכזים מטבריה’ ובטמפ’ 40 מעלות. כל טיפול ערך כשעה ואחריו היה החבר יוצא עטוף מגבת ומזיע והולך לחדרו למנוחה.
חבר שהיה זכאי לטבריה בבית עבד באותו היום רק 4 שעות. לא פעם עלו תהיות מה היה יותר חשוב לחבר, הטיפול או החופש מעבודה…
‘טבריה בבית’ חסכה הפסד ימי העבודה והוצאות שהיו כרוכות בנסיעה למרחצאות טבריה.

מפי הטף (ע”ע): יאיר מלווה את פנינה הסניטרית ל”טבריה”

יאיר: מה זה פה?”
פנינה: “טבריה בבית, אתה יודע מה זה?”
יאיר, אחרי היסוס קל: “כן, זה המקום ששם רוחצים לחברים את הגב…”

css.php