תגית: ספורט

עד 2005 היה הכדורעף ‘הספורט הלאומי’ בחצור.
הצטרפות הגרעין הבולגרי לקיבוץ ג’ נתנה דחיפה להתפתחות הכדורעף בקיבוץ ג’ וב-1941 זכתה הקבוצה באליפות ‘הפועל’ שהיתה למעשה אליפות ישראל. במשחק הגמר שנערך במגרש מוטיפיורי בת”א ניצחנו את הפועל חיפה 1:2. ב 1946 זכתה חצור בגביע זייד.
רשימת השחקנים של אותם ימים כללה את מיכה שמבן, ז’קו ירון (אבא של אראלה), ז’קו פרחי (אבא של אורנה ברנזבורג), דוד בסן (נפטר), נני כהן (אבא של מושיקו) ואחרים.
לאחר הפסקה ארוכה חזר הכדורעף לחצור כשחברת הנוער ‘אורנים’ וקבוצת ‘חרמש’ נותנות את הטון. מאז ועד 2005 שהיתה השנה האחרונה לקיום קבוצת כדורעף בחצור, הפך המשחק ליותר ויותר ‘מקצועני’ והקבוצה כללה תמיד גם שחקנים מחוץ לקיבוץ ובשני העשורים האחרונים גם שחקנים מחו”ל. השיא היה בשבת 2000 כשזכינו בגביע המדינה.

---

המשחקים בשנות ה 60′ 70′ נערכו ב’מגרש הכדוסל’ שהיה משטח בלטות במקום בו עומדים היום הבתים של נטע שריד ודני קביבור. התאורה הייתה שתי שורות מנורות 500 W כ”א שהיו תלויות על כבלים גבוה. לפני כל משחק החשמלאים סשה פיירמן (סבא של קרן ואור) ודוד פרנק (נפטר) החליפו את המנורות השרופות. במהלך המשחק הקהל, שישב על ספסלי עץ (במדרון היורד מהכביש שאחרי המתנ”ס למגרש) היה מעודד את הקבוצה ו…מתפלל שלא ישרפו מנורות במהלך המשחק.
ב 1987 עברו המשחקים לאולם הספורט.
שני השחקנים הבולטים של הקיבוץ היו אוריאל אייזן (בנים) ואראלה ירון (בנות).
בשנות ה 80 התחיל להתפתח הבדמינטון והוא היום ענף הספורט המוביל בקיבוץ.

עוד בראשון לציון לחצור היתה קבוצת כדורעף בנים. בצילום – ז’קו ירון, ז’קו פרחי, דוד בסן.

וגם קבוצת בנות. בצילום: בתיה רמות, יהודית פרחי, ז’קו ירון.

וגם דור הבנים המשיכו את המסורת. בצילום: גדעון אייזן, חגי פלג, ברוך קויפמן, אוריאל אייזן.