המוסד

בית הספר לכיתות ז’ עד י’ב, כולל מגורי הנערים (פנימיה), נקרא ‘המוסד החינוכי’ או בקיצור ‘המוסד’.

המוסד כלל 4 כיתות, כל אחת עם בית מגורים צמוד, וכיתה חמישית עם מגורים בצריפים מרוחקים יותר. עם השנים נוספו מועדון, מעבדה, קומונה וחדר מוזיקה. היום כל אלה מהווים את מתחם ‘שדרת המוזות’ (ע”ע).
בין 1959 כשנחנך המוסד, ועד 1971 כשהצטרפנו ל’מוסד צפית’ בכפר מנחם, התחנכו ולמדו בו כל בני הקיבוץ וקבוצה אחת של חברת נוער (ארז). 12 שנים תיפקד המוסד כמרכז חייהם של בני הקיבוץ שכללו גם את תנועת השומר הצעיר, פעילות חברתית ותרבותית ,חוגים, נבחרות ספורט, מקהלה תזמורת וכד’. בכל כיתה היו גם מספר נערים שבאו מחוץ לקיבוץ וכונו ‘ילדי חוץ’. המורים המטפלות והמדריכים כולם היו חברי הקיבוץ לבד ממספר מצומצם שבאו מבחוץ.



כשבן קיבוץ היה אומר שהוא היה שש שנים ‘במוסד’ הוא היה זוכה לא פעם למבטים מופתעים.

לפני שהמוסד נבנה השטח שבו הוקדם היה די ריק:

טקס הנחת אבן הפינה של מעבדת המוסד נערך באוקטובר, 1959. יוסף מורגנשטרן, תעשיית יהודי אמריקאי שיצר קשרים עסקיים עם אמן וחברתיים עם הקיבוץ באופן כללי תרם את הכסף להקמת המעבדה.


מורגנשטרן עם דן צירקין בטקס.


אורה גולדברג בטקס.

 

חינוך ביתי

היום ילדי הקיבוץ יוצאים מחצר הקיבוץ כדי להגיע לבית הספר. אבל זה לא תמיד היה כך.

קבוצת שיבולים בשיעור במעבדת המוסד.

בתמונה: בני כיתת סלע לומדים על דוד לבני.

רוחמה קולברש מלמדת אנגלית לקבוצת אייל.

css.php