תגית: זכרון

במשך שנים רבות, בעונת הסתיו וסמוך לתאריך של מלחמת יום הכיפורים, הקיבוץ התכנס במועדון לערבי שירה לזכר בניו חללי מערכות ישראל.

בערב משתתפים זמרים מהקיבוץ והשירה מעניקה לכולם האפשרות להתאחד ולזכור.

חבורת הזמר של חצור – עם אמנון גפן באמצע.

 

בחצור, כמו בכל חברה, יש חברים שהולכים מוקדם מדי. הקיבוץ מחפש דרך לזכור את האנשים האלה, ולהעביר את זכרם לאלה שהם צעירים מדי לזכור אותם. אחת הדרכים האלה היא טורנירים.

במהלך שנות ה-80 נערך טורניר לזכרו של אביעד נתני.

מדי שנה נערך טורניר קטרגל לזכרו של אמיל רוסיאנסקי.

במגרש הכדורגל של הקיבוץ נערך טורניר כדורגל לזכרו של תומר ברעם.

בית התינוקות הישן הוא מקום מתאים מאד ל-“מוזיאון החינוך המשותף” – בית שמכיל תערוכה קבועה המוקדשת כמעט במלואה להיסטוריה החינוכית של הקיבוץ. לא מדובר בתערוכה סטטית בלבד. ילדי הגנים מבקרים בו לעתים קרובות ושם הם שומעים סיפורים על גידול ילדים בקיבוץ של פעם, והם גם יכולים לגעת ולשחק, וגם לקבת, ולו במעט, תחושה על מה היו בילדותם של הוריהם וסביהם.

ילדי הגן בהדגמה של חדר שינה בפעוטון.

המוזיאון מזמין גם מבוגרים לבקר ולהזכר במה שהיה.

אפרים הררי מעיין בתערוכה ב-“מוזיאון החינוך” אשר בבית התינוקות הישן.

חוה מחותן, מהגרעין האמריקאי, היא אמנית מוכרת בישראל. עד שנת 1950 היא היתה בקיבוץ עם משפחתה. היא פסלה פסל לזכרו של יעקב קליין שנהרג במלחמת השחרור. בשנות ה-2000 הפסל הוצב מערבית למועדון.

ארכיון הקיבוץ זמין לכל מי שמבקש לבקר בו, והוא מלא במסמכים וצילומים. ביקור במקום יכול ללמד רבות על תולדות הקיבוץ וחבריו. אבל לפעמים צריכים להביא את הארכיון לחברים. וכך עושים כמעט מדי ראש השנה כאשר במועדון מוקם תערוכה שמגישה את העבר – בצילומים ובהסברים – לחברים שמבקרים בו.

שמואל בארי מעיין בתערוכה במועדון – ובוודאי רואה צילומים שהוא עצמו צילם.

לפעמים מדובר בתערוכה “נודדת” – בשנת 2012, למשל, לקומונה, שם נערכה תערוכה מרשימה במיוחד:

התערוכה עסקה בהיבטים רבים של חיי קיבוץ, ביניהם … החקלאות בחצור:

… המטבח (כולל כלים אוטנטיים משנים עברו):

… השינויים בפני שטח הקיבוץ:

ועוד. וכמובן, תערוכות מהסוג הזה מעניקות לנו הזדמנות להתאחד ולזכור יחד:

ולספר לדורות חדשים על מה שהיה:

וכמו תמיד, עם השנים הזכרון נעשה מטושטש, ולא מזהים את כולם. הארכיון משתדל לשמור כמה שיותר, ואף לתעד באופן מדויק, אבל הזכרון הוא פעילה של הקהילה במלואה. בתערוכה של 2012 החברים התבקשו לעזור בזיהוי הילדים בצילום משנות ה-50:

הבקשה הזאת עוד תקפה. אנא, עיזרו!!

 

 

חצור מוצא דרכים שונות לשמור את זכרון חבריו שאינם. בנוסף למספר פסלים ברחבי הקיבוץ יש גם אירועים שנתיים שבהם מעלים את זכרם. מסע האופניים השנתי לזכרה של רונית קויפמן הוא אחד מאלה. ביום הזה משפחות שלמות רוכבות ברחבי הקיבוץ לזכרה.

 

כיצד יודעים שאת/ה מחצור? יש בוודאי דרכים שונות, אבל אחת מאלה היא ללבוש חולצה שמפרסם את העובדה הזאת. אמנם לעתים קרובות הולכים בחולצות האלו בתוך חצר הקיבוץ (היכן שכולם יודעים מהיכן את/ה, אבל אין זה אומר שהעובדה איננה ראויה לציון).

נחמה כהן עם חולצה מחגיגות ה-30 של הקיבוץ.

חולצות רבות הופקו במהלך השנים – ומוצג כאן רק אוסף מצומצם מהם.

חולצה של עובדי החינוך

חולצה לבוגרי/בוגרות סנונית

לא רק חולצות. גם בתקופת הקורונה …

ויש גם גאוות יחידה על גבי שקיות.

 

ההיסטוריה של החקלאות בחצור היא בין היתר היסטוריה טכנולוגית. כלים חקלאיים רבים זכו לשימוש במהלך השנים. רבים מאלה היו חדשים לשעתם אבל עם השנים הפכו לא רק לישנים ויצאו מהשימוש, אלא גם נחלדו.

בשנות ה-00 רבים מאלה נאספו על ידי יובל בן-בסט ויוצבו בשדרת המוזות, יחד עם שלטים שמסבירים את יעודם. הסיור בשדרה נעשה לסיור היסטוריה של החקלאות – לא רק בחצור, אלא בארץ באופן כללי.

ב-1958 התקבלה החלטה להקדיש את כספי השילומים מגרמניה לשורדי השואה למפעל ציבורי – בניית בריכת השחיה. העבודות על בניית הבריכה התחילו לקראת סוף 1958 והושלמה ב-1959.

פסל הזכרון לבניית הבריכה הוצבה במרחב הבריכה ב-2019.