כי ההיסטוריה עוד בועטת
צי
ציור של יהודית אורן שמבטא את החלום של בית גן
לכבוד חג ה-30 של חצור מספר וותיקים ראויינו על החיים בבית-גן. בתמליל של חלק מההקלטה הזאת הם מתארים את התקופה.
אפשר להתרשם על האווירה בבית גן בתחילת הדרך מדברים שהתפרסמו ב-“גליונות הקיבוץ” עם תחילת נוכחות הפלוגה שם.
ויש גם צילומים מאותה תקופה, ולא רק של עבודה:
משאת ליבם של חברי קיבוץ ג’ היה להתיישב בגליל. במשך 10 שנים, מהקמת הגרעין הא”י ועד ההחלטה להתישב ב’יסור’, חלמו החברים על התיישבות בגליל.
במהלך אותם שנים נבדקו מספר נקודות התישבות אפשריות בגליל היכן שיושבים היום: משגב עם, להבות הבשן, דברת, קדש נפתלי, נאות מרדכי וחוקוק.
בצילום: דייש בבית גן
חלום ההתיישבות בגליל קיבל רוח גבית כאשר החליט הגרעין לרכוש את משק משפחת מקלר מבית-גן (היום יבניאל) ואיתו 350 ראשי צאן וכמה עשרות דונם לגידולים חקלאיים ולשלוח לשם ‘פלוגה’ שתתפעל את המשק.
כל חברי קיבוץ ג’ ראו בבית-גן את ‘קרש הקפיצה לגליל‘.
בסופו של דבר חלום ההתיישבות בגליל לא התממש אבל מסתבר שאפשר להקים קיבוץ טוב גם במישור החוף.
חברי הגרעין שעבדו בבית גן בוודאי עבדו קשה. אבל בחצור תמיד ידעו שצריכים לדאוג גם לנפש. לא כל הצילומים מהתקופה ההיא מראים עבודה קשה. היה, כנראה, גם זמן לנוח ולחלום … עם מנדולינה.
בצילום: לובקה סטרנין מנגן מנדולינה בבית גן
וזה, כמובן, בנוסף לעבודת הרועה שבאופן מסורתי לוותה בנגינה בחלילית.
ואפילו היה זמן לצאת לטיולים:
