עוד מסורת של החג

היו שנים שבהן מספר רב של חברי קיבוץ עבדו בענפים חקלאיים. אולי אפילו נציג של כל משפחה. אפשר היה לדעת מה גדל בשדות. עם השנים – גם כאשר הוותיקים הזדקנו ומשפחות צעירות יצאו פחות ופחות לטייל בשדות רבים מחברי ותושבי הקיבוץ לא ידעו מה גדל בשדות.

לשם כך נוצרה מסורת חדשה של חגי תשרי – יציאה למטעים כדי להכיר את הגידולים – בשלב מסויים אפרסמונים, ובהמשך רימונים.


אדי בנדיק מסביר ומדגים למשפחות על גידול רימונים.

מסימני החג

כל קהילה מפתחת לעצמה מסורות. כך גם בתנועה הקיבוצית, וכמובן גם בחצור בפרט. מסורת שהשתרשה אצלנו במהלך השנים היא תערוכת צילומים של ילדי הקיבוץ – מבית התינוקות ועד לסיום כיתות היסוד – בקיר של האגף המזרחי של חדר אוכל לקראת ראש השנה.

בשבועות האחרונים של הקיץ אחד ממיטב הצלמים של הקיבוץ שוקד על איתור כל אחד מהילדים כדי לצלם אותם כדי שבמהלך חודש תשרי כולם יכולים להתרשם מיופים.

בצילום: התערוכה משנת 2012.

בהעדר הלכה משמיים

היהדות של קיבוץ חצור איננו יהדות הלכתית. איננו נוהגים לפי "כזה ראה וקדש". לאור זה, קל לחגוג חג כמו סוכות שיש בו מרכיבים תרבותיים (וערכיים) לא דתיים. אבל מה עושים עם חגים כמו ראש השנה ויום הכיפורים שלהם צביון דתי מובהק?

מפני שהעלייה לקרקע של חצור התרחש בתשרי הוחלט לערוך את חג הקיבוץ בראש השנה, ובדרך הזאת לצקת תכנים לימים האלה. במהלך השנים חג הקיבוץ צויין במופעים כלל קיבוציים.

חג הקיבוץ, 1982 – מקהלה בחדר האוכל. בחליל – עמנואל גורדון.

חג הקיבוץ – 1985 – בחוף ניצנים. איציק אוחיון, נעם אבני, גיורא בן-חיים

בסוכות תשבו …

אם לא יורד גשם, הקיבוץ יושב בסוכות … אחת מרכזית ליד חדר האוכל, ורבים אחרים ליד בתי החברים.

וכמובן גם בכל בתי הילדים שנבנות על ידי ההורים בשעות אחר הצהריים:

צילומים רבים על סוכות בחצור אפשר למצוא ב-אלבום פייסבוק על החג