מצא את ההבדלים

הצריף שממוקם היום ליד הארכיון ממחיש את תנאיי החיים בשנים הראשונות בחצור.

קשה להגיד שהמזרון היה משהו במיוחד מזמין, אבל המיטה היתה בין הרהיטים היחידים שבו.

עם השנים תנאיי המחייה השתפרו, אבל במשך שנים החברים המשיכו לגור בצניעות.

בצילום מבויים, חנן פל מדגים את הדירה הטיפוסית בקיבוץ בשנות ה-60.

תמיד איתנו

קיבוץ הוא מקום שבו אנשים חיים. אבל הוא איננו יכול למנוע את המוות. וגם אלה שכבר אינם איתנו חיים בזכרון. ברחבי הקיבוץ מספר אנדרטאות אשר מקשרים בין היום-יום שלנו לבין אלה שאינם.

פסל לזכר ג’וי סטרק בחצר גני הילדים.

פסל ושלט לזכר עפרה הלוי בחצר גני הילדים.

מה קורה אצלנו?

עלון פנימי של הקיבוץ שיצא כל שבוע, מיום עליית הקבוצה הראשונה על הגבעה (על התל), במשך 54 שנים ברציפות!

ב’על התל’ בא לביטוי, מדי שבוע, כל שנעשה בקיבוץ: החלטות, אירועים, אנפורמציה משקית, פיננסית ופוליטית, תוכניות ותגובות על אירועים תרבותיים וחברתיים מכתבים מחברים ששהו בחו”ל, יצירה עצמית וכד’.
במאי 1948, כשהקיבוץ שהה בחפירות עקב הפגזת הצבא המצרי שהיה באיזור אשדוד, העלון יצא בשם  ‘מתחת לתל’.
הטורים המפורסמים ביותר היו: ‘מרכז במשק מוסר’ (מ.מ.מ.), מישוט בחצר (אותו כתבה רחל מכבי שנפטרה) ו’מדיוני המזכירות’ אבל הפופולארי ביותר היה ‘מפי הטף’.
חצור, ולפניו ‘קיבוץ ג’, היה ידוע בתנועה הקיבוצית בעלוניו המפורטים והעקביים.
במהלך השנים העלונים קיבלו את שמותיהם בהתאם לנסיבות ולזמן:

      • ‘באוהלינו’ – כשקיבוץ ג’ היה ב’ראשון’.
      • ‘גליונות הקיבוץ’ ו’משעולים’ – ב’ראשון’ ובבית גן.
      • ‘בצל הצאלים’ – בגבולות.
      • ‘מתחת לתל’ – במאי 1948, מלחמת השחרור.

ב’על התל’ שיצא במרץ 1953 נכתב: “על מות י.ו. סטלין מנהיג האנושות המשוחררת, נרכין את דגלנו”. אכן היו ימים.
עם השנים הפך ‘על התל’ למותג המזוהה עם קיבוץ חצור.
בסה”כ יצאו לאור 1,747 גליונות של ”על התל’!.
הגליון האחרון יצא ב 1.9.2000 והמילה האחרונה בו היא “ברוך” (עם שורוק ב’ו’).

כך פעם היה

בדורות האחרונים הבתים של חלק ניכר של העולם עברו שינויים משמעותיים – בחומרי הבנייה, בגודל, באבזור ועוד ועוד. וכך, כמובן, גם בקיבוץ. היום (כך צריך להיות ברור) אנחנו כבר לא גרים בצריפים.

למזלנו, אנחנו עדיין יכולים לטעם, טיפה, מה היה כאשר ראשונים הוותיקים עברו לגבעה. ספק אם יש מישהו היום שהיה רוצה מגורים כאלה.

מי שיטייל בשדרת המוזות ימצא את הצריף ליד הארכיון, וגם ימצא שהצריף מתחדש. אין זה אומר שהוא מתאים שוב למגורים, אבל הוא הרבה יותר מזמין. אז כדאי לבקר.

ומי שייכנס יוכל להתרשם על תנאיי המחייה בשנים הראשונות של הקיבוץ:

לא, כל הכלים האלה לא נוכחו בכל דירה, ולא כולם מאותה תקופה, אבל מדפים מהסוג הזה כן היו.

שימו לב ל-ג’רה באמצע השולחן.

וחשוב לזכור ש-ישנו בצריף כזה.