חגיגה מיוחדת

חג הפסח 1972 בחצור לא ציין רק את יציאת מצרים. היתה גם חגיגה לציון 35 שנים לגרעין המייסד הארץ-ישראלי של קיבוץ ג’.

כרגיל, היתה הצפיפות האופיינית לסדר פסח בחדר האוכל:

וילדי קבוצת שקד הופיעו בריקוד החד גדיא המסורתי:

ואחרי ששולחנות הסדר פונו היתה גם ההורה המסורתית (שהיה יותר דומה לרונדו):

אבל בהמשך אותו חג היה ערב מיוחד לציין 35 שנים לגיבוש הגרעין המייסד:

והאירוע המיוחד הזה צויין במגוון דרכים:


פאני סער, שהיתה יעודה בעוגות שלה, הכינה עוגה מיוחדת.

 

הגרעין הצרפתי

“גרעין החושלים” עלה מצרפת ב-1952.
היה בהכשרה בקיבוץ דליה.
בעוברם לחצור, הצטרף אליהם גרעין צפון-אפריקאי.
התקבלו כחברים ב-1957.

בצילום, בנות הגרעין עם גיוסן לצה”ל, 1954.

הגרעין האמריקאי

בחורף 1946 התחילו להתרכז בראשון לציון ראשוני קיבוץ עליה ג’ מארה”ב וקנדה. בוגרי התנועה, שעלייתם התעכבה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, והם היו, ברובם, מעל לגיל 25 עם עלייתם.

הם הופנו על ידי הקבוץ הארצי לקבוץ א”י ג’ במגמה של איחוד בין שני הגופים. בזמן העליה על הקרקע החצור היו בארץ יותר מ-30 חברי קבוץ עליה ג’ אמריקאי.

הגרעין הבולגרי

מתוך דברים על תולדות הגרעין הבולגרי שכתב אברהם כלב בשנת 1990:

חברי קבוץ עליה ג’ התחנכו תקופה ארוכה בשורות התנועה עוד בהיותם בבית הספר היסודי. חלק גדול מהחברים למד בבתי ספר תיכוניים, למרות שלא כולם סיימו אותם בחלקם – מסיבות כלכליות ובחלקם מתוך האוירה, שהשתלטה בתנועה ושזילזלה בלימודים כמיותרים להמשך חייהם כחלוצים בארץ. עם צאת השכבה הבוגרת בתנועה להכשרתה הועברה האחריות על הקנים לידי חברי קבוץ עליה ג’ ובראשי הגדודים, ראשי הקנים וחברי ההנהגה הראשית היו מביניהם. היתה זו תקופה של צמיחה בתנועה והתרחבות השפעתה בקרוב הנוער.

בהתאם להחלטות הקבוץ הארצי נשלחו חברי קבוץ ג’ ל-“מעברות” – חלקם, והיתר לקבוץ “מסילות”. כעבור שנה וחצי של הכשרה כגרעינים החליט הקבה”א שכל חברי קבוץ עליה ג’ בולגרי יעברו לראשון לציון ושם יתאחדו עם קבוץ א”י ג’. חבלי קליטתם בקבוץ ג’ לא היו קשים מרות מוצאם האתני והתרבותי השונה אבל ידיעת השפה העברית, מוסר העבודה הגבוה, שהביאו אתם מארץ מולדתם והקנאות השומרית לערכים שמשו מיד להצלחת התערותם בחיי הקבוץ.

הגרעין הארצישראלי

בפסח 1935 הקים גדוד “מרחביה” של תנועת השומר הצעיר בארץ ישראל את ה-“קומונה” שלו בתל אביב. קומונה זו שימשה אחר כך התחלה לגרעין שהתרכז במשמר העמק.

בו בזמן הצטרפו לגרעין זה כמה חברים, בוגרי עליית הנוער הראשונים מתל יוסף ועין חרוד. הגרעין, שמנה 30 חבר, קיבל את הכשרתו במשמר העמק ושם החל בהנחת היסודות החברתיים של הקיבוץ.

הגרעין חיבר יחד מספר קבוצות. גיורא בן יהודה סיפר על החיבור:

לגבי יוצאי חברות הנוער היתה בעיה של השתלבות עם הנוער הישראלי. אנחנו, בשטח העבודה: כבר היה לנו ניסיון, כי כבר שנתיים עבדנו והתרגלנו, אך לגבי הישראלים העבודה היתה חדשה, פרט למחנות עבודה. הבעיה היתה להתמזג לגוף אחד, מאחד שהחברים היו מקינים שונים, מתרבויות שונות ומגלויות שונות. למשל, בקן תל-אביב היתה קבוצה די גדולה של עולים חדשים ולאט לאט התגבשה קבוצת הגרעין שבמשך הזמן הפך להיות קיבוץ.

מתוך הקלטה לילדים בחג ה-30 ברה”ש 1976


יוסקה רמות ו-אפרים הררי במגדל השמירה של משמר העמק ב-1936 (בזמן המאורעות)

במהלך שהותם במשמר העמק חברי הגרעין ערכו יומן משותף בו הם העלו הרהורים של חלוצים צעירים שמחפשים את דרכם בארץ ובעולם. היומן, בכתב יד, קובץ כ-ספר החיים.

היסטוריה מקיפה של הגרעינים המייסדים של הקיבוץ עד לשנת 1948 – שלושת “הגימלים” – אפשר למצוא במסך שנכתב על ידי ז’קו פרחי.

בדרך לקיבוץ

טייגר היל

אוניית מעפילים שהגיעה לחוף ת”א ב 1.9.1939 עם כ 1400 מעפילים מאירופה.
בין המעפילים היו גם בוגרי קע”ג (קיבוץ עלייה ג’), הוא “הגרעין הבולגרי”’ שהצטרף לקיבוץ ג’, ב’ראשון’.
מאחר וזו הייתה עליה בלתי לגאלית האנגלים ניסו למנוע בכוח את כניסתה של האוניה לארץ ובחילופי האש נהרגו שניים מצוות האוניה. צחוק הגורל הוא שהראשונים שנהרגו מירי האנגלים במלחמת העולם השניה היו דווקא יהודים…