המטרה – משלוח לשוק

חמודים ככל שיהיו בהגעתם ללול, המטרה של גידול האפרוחים הוא תרנגולי הודו גדולים ובריאים שאפשר לשווק. אנשים רבים אוהבים לאכול אותם.

תרנגולי הודו כבר כבדים, ולא תמיד משתפים פעולה כאשר מנסים להעמיס אותם על משאיות לשוק. העבודה נעשית בשעות המאוחרות של הלילה, ודורשת עובדים בעלי שרירים בריאים.

צוות הלול ועובדים נוספים במשלוח לילי של תרנגולי הודו.

גידול מרכזי

בשנת 1946 רכשה הקרן הקיימת לישראל את האדמות סביב יסור (חצור). היו 120 דונם פרדסים ובהם 6,000 עצי פרי. זה היה הענף הראשון בקבוץ חצור. 

יעקב נחתומי דיווח על המצב ההתחלתי של משק חצור:


אלי נדיב עם יבול של קטיף.


משה נחתומי מוביל פרי.

היום הפרדסנות בחצור מצומצם מאד. אבל פעם הוא היה בין הגידולים, והענפים, החשובים של הקיבוץ. חברים רבים עבדו בגידול התפוזים, והצוות גדל באופן משמעותי בעת הקטיף.

חלק מהקטיף התבצע באמצעות סולמות עץ שאפשרו להגיע לפרי שהיה גבוה בעצים.

הסולמות המכניים של שנות ה-80 וה-90 אפשרו לקוטפים להגיע לצמרות העצים.

והקטיף, ובמיוחד סיום הקטיף, היה אירוע רב משתתפים.

גידול מוצלח ביותר לזמנו

בתחילת שנות ה-80 הוחלט לנטוע מטע אפרסמונים. תוך זמן קצר המטע הניב פרי שאף זכה במקום ראשון בתחרות של יצוא הפרי. המשכנו בגידול הפרי הזה עוד לתוך שנות ה-10 של המאה הנוכחית.

משה נחתומי ו-נעם אבני מכשירים את השטח לנטיעת עצי אפרסמון – 1981.

תוך זמן קצר המטע הניב פרי.


מנחם חצרוני קוטף אפרסמונים – 1983.

מידי שנה, בחג הסוכות, חברי וילדי הקיבוץ יצאו למטעיי האפרסמון והרימונים כדי לקבל הסברים של אדי בנדיק, מומחה ארצי בגידולים האלה, על הנעשה במטעים האלה.


אדי בנדיק מסביר – סוכות, 2012.

 

לא על הכותנה לבדה

במשך שנים ארוכות הגידול המרכזי בשדות של חצור היה הכותנה. אבל הוא לא היה הגידול היחיד, ובמשך השנים עובדים השלחין גיוונו מאד את הגידולים. היו, למשל, תפוחי אדמה, תירס, ומגוון ירקות.

חברים הולכים בעקבות הטרקטור כדי לאסוף תפוחי אדמה שהקולטיבטור מוציא.

אוספים את תפוחי האדמה לתוך שקים.

גם היום מגדלים תירס וסורגום בשדות שלנו.

גידול תירס – 1954.

היום אחד הגידולים שחצור ידועה בהם הוא סלק סוכר …

ודווקא עוד בשנות ה-50 יצאו לגיוסים בשדות הקיבוץ כדי לעשב ולדלל את אותו.

טעים, אבל קשה לקטיף

בשטח שקיבוץ קיבל תמורת השטח שהופקע על ידי חיל האוויר היה, בין היתר, מטע שקדים.

הנסיון בגידול השקדים, ובמיוחד הנסיונות בקטיף מכני, הראו שלא הגידול איננו מתאים לשיטות מודרניות. בגלל זה הוחלט על הוצאת עצי השקד ונטיעת עצי פקאן במקום. גם הפקאנים לא שרדו זמן ממושך.

מטע השקדים … כאשר עוד היו בו עצי שקד.

בילוי משפחתי

עבודות העישוב בגיוסים היתה לרוב עבודה של ידיים מבוגרות. אבל בשעות הבילוי הילדים היו אצל ההורים, ומי ישמור עליהם כאשר ההורים יוצאים לגיוס? זאת ועוד: היציאה לגיוסים על הילדים העניקו הזדמנות לפתח את הזיקה לחקלאות ולעבודה אצל הילדים.

טובה ו-אלישע שומרות, עם איתן ואילן בגיוס תפוחי אדמה.

פורמה קרני עם נחום ואורית בגיוס עישוב כותנה.

היום הוא שכונה

גן הירק של חצור היה מוקם היכן שהיום שכונת גן יעקב. השכונה קיבלה את שמה בזכות יעקב בן בשט שהיה החבר שבמהלך השנים טיפל בגן הירק.


יעקב בן-בשט בגן הירק

קטיף עגבניות בגן הירק

לול הטלה

כידוע לכולם, תרנגולות מטילות ביצים. ובני אדם אוכלים ביצים. בלול ההטלה חלוקת העבודה היתה די פשוטה – התרנגולות מטילות, והחברים אוספים את הביצים. לול ההטלה פעל בחצור במהלך שנות ה-50 וה-60.

רבקה גילת, סשה פיירמן ו-זאב כהן קולטים אפרוחים בלול ההטלה.

מטרת הלול, כמובן, היתה ביצים. לשם כך היה צורך לטפל באפרוחים עד שיגדלו ויתחילו להטיל ביצים.

רבקה גילת אוספת ביצים.

אפרוחים

בעלי חיים זקוקים לתשומת לב רבה. יש לדאוג לכך שהם מקבלים את הטיפול המתאים פן הם לא ישרדו ויגדלו. הלולים של חצור מקבלים אפרוחים בני יום ומטפלים בהם עד אשר הם מוכנים לשיווק.


עמנואל גורדון מחזיק אפרוח

וגם באמצעים מודרניים יותר צריכים לשמור על חום האפרוחים.

איאן הלפר משגיח על אפרוחים קטנים.

כאשר האפרוחים גדלים יש צורך להעביר אותם ללול אחר. המלאכה מתבצעת על ידי עובדי הענף, ובעבר גם בעזרה של גיוסים.

הצילום משנת 1977.

אמצעי ההעברה אולי השתנו, אבל עדיין יש צורך להעביר את תרנגולי ההודו למגורים מתאימים יותר לגודלם. 

כך זה נעשה ב-1985.