שרים וזוכרים

במשך שנים רבות, בעונת הסתיו וסמוך לתאריך של מלחמת יום הכיפורים, הקיבוץ התכנס במועדון לערבי שירה לזכר בניו חללי מערכות ישראל.

בערב משתתפים זמרים מהקיבוץ והשירה מעניקה לכולם האפשרות להתאחד ולזכור.

חבורת הזמר של חצור – עם אמנון גפן באמצע.

 

הספורט כדרך לזכור

בחצור, כמו בכל חברה, יש חברים שהולכים מוקדם מדי. הקיבוץ מחפש דרך לזכור את האנשים האלה, ולהעביר את זכרם לאלה שהם צעירים מדי לזכור אותם. אחת הדרכים האלה היא טורנירים.

במהלך שנות ה-80 נערך טורניר לזכרו של אביעד נתני.

מדי שנה נערך טורניר קטרגל לזכרו של אמיל רוסיאנסקי.

במגרש הכדורגל של הקיבוץ נערך טורניר כדורגל לזכרו של תומר ברעם.

תולדות הקיבוץ לדור ההמשך

בית התינוקות הישן הוא מקום מתאים מאד ל-“מוזיאון החינוך המשותף” – בית שמכיל תערוכה קבועה המוקדשת כמעט במלואה להיסטוריה החינוכית של הקיבוץ. לא מדובר בתערוכה סטטית בלבד. ילדי הגנים מבקרים בו לעתים קרובות ושם הם שומעים סיפורים על גידול ילדים בקיבוץ של פעם, והם גם יכולים לגעת ולשחק, וגם לקבת, ולו במעט, תחושה על מה היו בילדותם של הוריהם וסביהם.

ילדי הגן בהדגמה של חדר שינה בפעוטון.

המוזיאון מזמין גם מבוגרים לבקר ולהזכר במה שהיה.

אפרים הררי מעיין בתערוכה ב-“מוזיאון החינוך” אשר בבית התינוקות הישן.

להחזיר את הזכרון

חוה מחותן, מהגרעין האמריקאי, היא אמנית מוכרת בישראל. עד שנת 1950 היא היתה בקיבוץ עם משפחתה. היא פסלה פסל לזכרו של יעקב קליין שנהרג במלחמת השחרור. בשנות ה-2000 הפסל הוצב מערבית למועדון.

להגיש את הזכרון לחבר

ארכיון הקיבוץ זמין לכל מי שמבקש לבקר בו, והוא מלא במסמכים וצילומים. ביקור במקום יכול ללמד רבות על תולדות הקיבוץ וחבריו. אבל לפעמים צריכים להביא את הארכיון לחברים. וכך עושים כמעט מדי ראש השנה כאשר במועדון מוקם תערוכה שמגישה את העבר – בצילומים ובהסברים – לחברים שמבקרים בו.

שמואל בארי מעיין בתערוכה במועדון – ובוודאי רואה צילומים שהוא עצמו צילם.

לפעמים מדובר בתערוכה “נודדת” – לקומונה, למשל, שם נערכה תערוכה מרשימה במיוחד על החקלאות בחצור.

לשם הספורט … ובעיקר לשם הזכרון

חצור מוצא דרכים שונות לשמור את זכרון חבריו שאינם. בנוסף למספר פסלים ברחבי הקיבוץ יש גם אירועים שנתיים שבהם מעלים את זכרם. מסע האופניים השנתי לזכרה של רונית קויפמן הוא אחד מאלה. ביום הזה משפחות שלמות רוכבות ברחבי הקיבוץ לזכרה.

 

גאוות יחידה

כיצד יודעים שאת/ה מחצור? יש בוודאי דרכים שונות, אבל אחת מאלה היא ללבוש חולצה שמפרסם את העובדה הזאת. אמנם לעתים קרובות הולכים בחולצות האלו בתוך חצר הקיבוץ (היכן שכולם יודעים מהיכן את/ה, אבל אין זה אומר שהעובדה איננה ראויה לציון).


נחמה כהן עם חולצה מחגיגות ה-30 של הקיבוץ.

חולצות רבות הופקו במהלך השנים – ומוצג כאן רק אוסף מצומצם מהם.


חולצה של עובדי החינוך


חולצה לבוגרי/בוגרות סנונית


לא רק חולצות. גם בתקופת הקורונה …

ויש גם גאוות יחידה על גבי שקיות.

 

הרבה יותר מחצר גרוטאות

ההיסטוריה של החקלאות בחצור היא בין היתר היסטוריה טכנולוגית. כלים חקלאיים רבים זכו לשימוש במהלך השנים. רבים מאלה היו חדשים לשעתם אבל עם השנים הפכו לא רק לישנים ויצאו מהשימוש, אלא גם נחלדו.

בשנות ה-00 רבים מאלה נאספו על ידי יובל בן-בסט ויוצבו בשדרת המוזות, יחד עם שלטים שמסבירים את יעודם. הסיור בשדרה נעשה לסיור היסטוריה של החקלאות – לא רק בחצור, אלא בארץ באופן כללי.

עם כספי הציבור

ב-1958 התקבלה החלטה להקדיש את כספי השילומים מגרמניה לשורדי השואה למפעל ציבורי – בניית בריכת השחיה. העבודות על בניית הבריכה התחילו לקראת סוף 1958 והושלמה ב-1959.

פסל הזכרון לבניית הבריכה הוצבה במרחב הבריכה ב-2019.