גידול מרכזי

בשנת 1946 רכשה הקרן הקיימת לישראל את האדמות סביב יסור (חצור). היו 120 דונם פרדסים ובהם 6,000 עצי פרי. זה היה הענף הראשון בקבוץ חצור. 

יעקב נחתומי דיווח על המצב ההתחלתי של משק חצור:


אלי נדיב עם יבול של קטיף.


משה נחתומי מוביל פרי.

היום הפרדסנות בחצור מצומצם מאד. אבל פעם הוא היה בין הגידולים, והענפים, החשובים של הקיבוץ. חברים רבים עבדו בגידול התפוזים, והצוות גדל באופן משמעותי בעת הקטיף.

חלק מהקטיף התבצע באמצעות סולמות עץ שאפשרו להגיע לפרי שהיה גבוה בעצים.

הסולמות המכניים של שנות ה-80 וה-90 אפשרו לקוטפים להגיע לצמרות העצים.

והקטיף, ובמיוחד סיום הקטיף, היה אירוע רב משתתפים – עם חברי קיבוץ, בני נוער, מתנדבים וחברי האולפן.

גידול מוצלח ביותר לזמנו

בתחילת שנות ה-80 הוחלט לנטוע מטע אפרסמונים. תוך זמן קצר המטע הניב פרי שאף זכה במקום ראשון בתחרות של יצוא הפרי. המשכנו בגידול הפרי הזה עוד לתוך שנות ה-10 של המאה הנוכחית.

משה נחתומי ו-נעם אבני מכשירים את השטח לנטיעת עצי אפרסמון – 1981.

תוך זמן קצר המטע הניב פרי.


מנחם חצרוני קוטף אפרסמונים – 1983.

למטע האפרסמון היתה השפעה חיובית על הקיבוץ – כפי שהמילה הטובה הזאת מעל התל של דצמבר 1986 מעידה:

בשנת 1994, לקראת ט”ו בשבט, ניטע מטע אפרסמון נוסף:

מידי שנה, בחג הסוכות, חברי וילדי הקיבוץ יצאו למטעיי האפרסמון והרימונים כדי לקבל הסברים של אדי בנדיק, מומחה ארצי בגידולים האלה, על הנעשה במטעים האלה.


אדי בנדיק מסביר – סוכות, 2012.

 

טעים, אבל קשה לקטיף

בשטח שקיבוץ קיבל תמורת השטח שהופקע על ידי חיל האוויר היה, בין היתר, מטע שקדים.

הנסיון בגידול השקדים, ובמיוחד הנסיונות בקטיף מכני, הראו שלא הגידול איננו מתאים לשיטות מודרניות. בגלל זה הוחלט על הוצאת עצי השקד ונטיעת עצי פקאן במקום. גם הפקאנים לא שרדו זמן ממושך.

מטע השקדים … כאשר עוד היו בו עצי שקד.

לא רק בידיים

מטע הזיתים של הקיבוץ הניב פרי רב, ואת הפרי הזה היו צריכים להוריד מהעצים. לפעמים העבודה הזאת התבצעה בידיים (ובגיוסים) …


אבשלום אלעזר ואברי לוי מסיקים ענף של עץ זית בשעת גיוס במטע.

… וכדי להגיע לצמרות העצים נעזרו בסולמות מכניים.


רמי הלוי מוסק באמצעות סולם.

החלום הכתום

פרדסים היו סימן היכר של ההתיישבות היהודית בארץ ישראל. עוד במאה ה-19 עולים מאירופה גידלו תפוזים. הגיוני היה שפרדס יהיה בין הגידולים הראשונים של הקיבוץ עם עלייתו על הקרקע.

החבר אשר בצילום למעלה, מארכיון הצילומים של הקיבוץ, איננו מזוהה. אבל בהחלט אפשר להבין את הכותרת שמישהו בארכיון נתן לצילום:

חלום של כל עולה לקטוף תפוזים בארץ ישראל

עוד מסורת של החג

היו שנים שבהן מספר רב של חברי קיבוץ עבדו בענפים חקלאיים. אולי אפילו נציג של כל משפחה. אפשר היה לדעת מה גדל בשדות. עם השנים – גם כאשר הוותיקים הזדקנו ומשפחות צעירות יצאו פחות ופחות לטייל בשדות רבים מחברי ותושבי הקיבוץ לא ידעו מה גדל בשדות.

לשם כך נוצרה מסורת חדשה של חגי תשרי – יציאה למטעים כדי להכיר את הגידולים – בשלב מסויים אפרסמונים, ובהמשך רימונים.


אדי בנדיק מסביר ומדגים למשפחות על גידול רימונים.

מטע השקדים … הפקאנים

הקירבה של חצור לבסיס של חיל אויר משפיעה עלינו במגוון דרכים. אנחנו אמנם אמנם יותר מכל דבר אחר אנחנו מרגישים את הרעש, אבל הקירבה הזאת השפיעה גם על החקלאות. אם השתכללות המטוסים הבסיס הזדקק השטח גדול יותר, ושדות חצור היו המקום ההגיוני לזה. כך קרה שחצור “זכה” לשטח בהחלפה – מטע שקדים על כביש 4, דרומית לצומת עד הלום, שעם השנים הפך למטע הפקאנים.

מנחם חצרוני ואורי מלמד מספרים קצת על ההיסטוריה של המטע.

הקשר של הקיבוץ למטע הפקאן לא נותק כאשר הוא נעקר. חצר הקיבוץ מלא בעצי פקאן והמטייל בחצר היום ימצא עצים רבים … ואגוזים על הקרקע.

 

css.php