עץ סיגלון בדשא הגדול
תערוכה מרהיבה של עצים בקיבוץ אפשר (ורצוי) למצוא בחשבון הפייסבוק של הארכיון.
לאורך כביש ה-28.
ובעצם, היכן שלא נביט, הקיבוץ יפה.
כי ההיסטוריה עוד בועטת
עץ סיגלון בדשא הגדול
תערוכה מרהיבה של עצים בקיבוץ אפשר (ורצוי) למצוא בחשבון הפייסבוק של הארכיון.
לאורך כביש ה-28.
ובעצם, היכן שלא נביט, הקיבוץ יפה.
כל מי שמבקר בחצור מתפעל מהגינון. אבל חצור איננו פורחת באופן טבעי – כפי שמעידים צילומים של התל בעת ההתיישבות. היופי של הקיבוץ הוא בזכות צוות נאמן של גננים שבמהלך השנים הפכו גבעה שוממה לירוק.
טובה שומרון ודב אורנר בעבודות נוי.
עוד לפני העלייה לקרקע בחצור טובה שומרון כבר הבינה שיהיה צורך לטפח את הנוי בחצור. היא כתבה על הנושא בגליונות הקיבוץ במאי של 1940:
על התפתחות הנוי בקיבוץ חצור:
בחשבון הבפייסבוק של הארכיון יש צילומים על טובה שומרון והתפתחות הנוי בחצור – כאן ו-כאן.
הקיבוץ משתנה. חברים מצטרפים וחברים עוזבים. תינוקות נולדים וחברים ותיקים נפטרים. אפילו עצים ותיקים שהתרגלנו לראות אותם כחלק בלתי נפרד מהנוף נגדעים ברוח. פני הקיבוץ נמצאים בתהליך מתמיד של שינוי. ולא משנה מה, צריכים לכסח את הדשא. מדובר בתפקיד חשוב שרבים וטובים מילאו. ומתברר שלפעמים “אין כל חדש תחת השמש”.
לפני ארבעים שנה (1981) מיכה הררי כיסח דשאים, והנה, גם ב-2020 הוא חזר לזמן מה לתפקיד הישן שלו.