תגית: חג

ילדי הקיבוץ חוגגים את סוכות בבתי הילדים ובמרחבים שלהם, ומידי שנה עולה השאלה של מעבר לארוחות בה, מה עושים בסוכה.

קבוצת אייל סועדת בתוך הסוכה בשנות ה-60. עם המטפלת פרומה קרני ו-רוני ברנזבורג.

מרחב מרץ (המרחב הצעיר) מארחת את שלמה ולדמן שמנחה את הילדים בבניית משחקי חשיבה.

היו שנים שבהן מספר רב של חברי קיבוץ עבדו בענפים חקלאיים. אולי אפילו נציג של כל משפחה. אפשר היה לדעת מה גדל בשדות. עם השנים – גם כאשר הוותיקים הזדקנו ומשפחות צעירות יצאו פחות ופחות לטייל בשדות רבים מחברי ותושבי הקיבוץ לא ידעו מה גדל בשדות.

לשם כך נוצרה מסורת חדשה של חגי תשרי – יציאה למטעים כדי להכיר את הגידולים – בשלב מסויים אפרסמונים, ובהמשך רימונים.

אדי בנדיק מסביר ומדגים למשפחות על גידול רימונים.

ט”ו בשבט הוא חג של נטיעות. אבל בקיבוץ, כמו בישראל באופן כללי, עם השנים נתקלנו בבעיה מעניינת. אחרי שנים רבות של נטיעות לא קל למצוא מקומות שאין בהם עצים.

בשנות ה-80 זאת היתה בעיה קטנה יותר, והצילום כאן הוא מהשנים ההן, כנראה מאחורי שכונת ה-28.

חגים אינם יום (או ימי) החג בלבד. כדי שנוכל שהחגיגה תהיה משחמת חשוב להתכונן כראוי. אחת ההכונות לקראת החג היא ערב של הכנת למפיונים – בדרך כלל בהדרכתו של זאב קרישר.

עם השנים חג החנוכה לבש צורות שונות. עם המילניום החדש, כאשר דור הבנים הראשון נעשה סבים, נוצרה מסורת של “סביבון סבים” בסיום החג שכללה המחזה של “הסופגניה שהתגלגלה”:

סוזי הול, צבי ארד ו-נורית מלמד ממחיזים – 2012.

ויש הקלטה משנת 2019:

באותה תקופה, מסיבת הנר הראשון נעשה למשימת בר-מצווה של ילדי כיתה ז’ והוריהם.

מתחילים עם מקפד אשר באיזור האמפיתאטרון ליד הוואדי, ובהמשך, מספר הופעות של הילדים בחדר האוכל.

וגם הסבים הציגו את רבי קלמן והלביבה:

כל אוכלוסיית הקיבוץ משתתף בחג הביכורים בחצור. בנוסף לענפים החקלאיים אנחנו זוכים לביכורים גם של ענפי הייצור, ענפי השרות, ועוד. כמו-כן, על הבמה המרכזית כל הגילאים מקבלים ייצוג.

בצילום: ילדי גן עופרים שרים על החג (שנות ה-90).

ב-1993 טקס הביכורים כמעט במלואו צולם בווידיאו:

היהדות של קיבוץ חצור איננו יהדות הלכתית. איננו נוהגים לפי “כזה ראה וקדש”. לאור זה, קל לחגוג חג כמו סוכות שיש בו מרכיבים תרבותיים (וערכיים) לא דתיים. אבל מה עושים עם חגים כמו ראש השנה ויום הכיפורים שלהם צביון דתי מובהק?

מפני שהעלייה לקרקע של חצור התרחש בתשרי הוחלט לערוך את חג הקיבוץ בראש השנה, ובדרך הזאת לצקת תכנים לימים האלה. במהלך השנים חג הקיבוץ צויין במופעים כלל קיבוציים.

חג הקיבוץ, 1982 – מקהלה בחדר האוכל. בחליל – עמנואל גורדון.

חג הקיבוץ – 1985 – בחוף ניצנים. איציק אוחיון, נעם אבני, גיורא בן-חיים

בפסח מספר גדול מחברי הקיבוץ ומשפחותיהם – בקיבוץ ומחוצה לו – מצטופפים לתוך חדר האוכל כדי לחגוג את סדר הפסח. מפני שהצפיפות די רבה, הישיבה מסודרת בפקידה. יש צורך למדוד את המרחק בין השולחנות, וגם את המרחק בין כיסא לכיסא.

כל זה מתאפשר בעזרת מקל אחד – מקל שבמהלך השנה עד לחג נשמר היטב בארכיון.

 

הקיבוץ חוגג את חנוכה במספר מעגלים – בקהילה הרחבה, בבתי הילדים, וכמובן גם במשפחה.

בתמונה: משה ארנן ונכדתו אסתר, 1984 – במסגרת הגן

בתמונה: ותיקי הקיבוץ – צבי הולנדר, פרומה ו-אברהם קרני, מרים נדיב בחגיגת נר ראשון של חנוכה בחדר האוכל – 2012.

המוסד החינוכי חוגג חנוכה – 1965.

וכמובן שלכל חבר סיפור החנוכה משלו, וב-1995 שמונה חברים סיפרו את שלהם:

המסורת של נטיעת עצים בט”ו בשבט היא מסורת יחסית חדשה. היא איננה מופיעה בתנ”ך או במקורות תלמודיים, אלא ינקה מהעליות ויישוב הארץ במאה ה-20.

בקיבוץ נהגנו לצאת כל שנה לאזור אחר בקיבוץ ולשתול, אם כי בשלב מסויים התברר שכבר אין מקומות שבהם טרם שתלנו.

בשנת 1997 יצאנו למאגר ממערב לקיבוץ לשתול … וגם קצת לשוט.