בתחילת שנות ה-80 ותיקי הקיבוץ התחילו לצאת לפנסיה. וכאשר לא היה צורך לקום לעבודה בבוקר אפשר היה להשאר ער, וערני, לתוך הערב. באותן שנים קמה “המדרשה לעיון ובירור” – מסגרת של קורסים בחודשי החורף בהם חברים מכל שכבות הגיל נפגשו לשמור הרצאות ולדון על סוגיות מהותיות. מרצים מהבכירים בארץ הגיעו אלינו ללמד.
חוגים גדולים נפגשו במועדון (וגם בחדר האוכל)
בצילום: ד”ר אברהם אמיר מרצה על מקורות מארון הספרים היהודי.
אבל היה ביקוש רב, וכיתות רבות נוצלו כדי לקיים את המפגשים.
יאיר צבן מרצה באחת מכיתות המוסד.
גם הספרייה וחדר הווידאו הפכו לכיתות לימוד.
החוגים החזיקו מעמד לשמך ארבע שנים, ובאותם ימים היו גורם מלכד לחברה רב גילית.
