והדשא ממשיך לגדול

הקיבוץ משתנה. חברים מצטרפים וחברים עוזבים. תינוקות נולדים וחברים ותיקים נפטרים. אפילו עצים ותיקים שהתרגלנו לראות אותם כחלק בלתי נפרד מהנוף נגדעים ברוח. פני הקיבוץ נמצאים בתהליך מתמיד של שינוי. ולא משנה מה, צריכים לכסח את הדשא. מדובר בתפקיד חשוב שרבים וטובים מילאו. ומתברר שלפעמים “אין כל חדש תחת השמש”.

לפני ארבעים שנה (1981) מיכה הררי כיסח דשאים, והנה, גם ב-2020 הוא חזר לזמן מה לתפקיד הישן שלו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

css.php