תחילה חברי הקיבוץ גרו באהלים. בהמשך הם עברו לצריפים. כצפוי, וכראוי, עם השנים תנאיי המגורים הלכו והשתפרו. נציג כאן ציוני דרך במגורי הקבע של חברי הקיבוץ.
השיכונים המובאים כאן נבנו בתקופה של לינה משותפת. יש לזכור שבאותן שנים הילדים אמנם הגיעו “לחדר” לשעות בילוי, אבל בעצם הבית היה של ההורים. היום, כאשר הילדים לנים בבתי הוריהם הבתים גדולים ומרווחים יותר.
שיכון שירותים משותפים
נבנו בשנים:
שיכון סבתא ג’ילדה
נבנה ב:
שיכון א’
נבנה ב:
שיכון עולים
נבנה ב:
שיכון נעורים
נבנה ב:
קוטג’
נבנה ב:
שיכון “דוד בר”
נבנה ב:
שיכון בת-עמי
נבנה ב:
שיכון ותיקים
נבנה ב:
שיכון ה-28
נבנה ב:
שיכון ה-29
נבנה ב:
היום רוב השיכונים שנבנו עבור “ותיקים” כבר מאוכלסים על ידי צעירים, וכמובן שהבתים האלה גם זכו לשיפוצים רבים.
