מתוך דברים על תולדות הגרעין הבולגרי שכתב אברהם כלב בשנת 1990:
חברי קבוץ עליה ג’ התחנכו תקופה ארוכה בשורות התנועה עוד בהיותם בבית הספר היסודי. חלק גדול מהחברים למד בבתי ספר תיכוניים, למרות שלא כולם סיימו אותם בחלקם – מסיבות כלכליות ובחלקם מתוך האוירה, שהשתלטה בתנועה ושזילזלה בלימודים כמיותרים להמשך חייהם כחלוצים בארץ. עם צאת השכבה הבוגרת בתנועה להכשרתה הועברה האחריות על הקנים לידי חברי קבוץ עליה ג’ ובראשי הגדודים, ראשי הקנים וחברי ההנהגה הראשית היו מביניהם. היתה זו תקופה של צמיחה בתנועה והתרחבות השפעתה בקרוב הנוער.
בהתאם להחלטות הקבוץ הארצי נשלחו חברי קבוץ ג’ ל-“מעברות” – חלקם, והיתר לקבוץ “מסילות”. כעבור שנה וחצי של הכשרה כגרעינים החליט הקבה”א שכל חברי קבוץ עליה ג’ בולגרי יעברו לראשון לציון ושם יתאחדו עם קבוץ א”י ג’. חבלי קליטתם בקבוץ ג’ לא היו קשים מרות מוצאם האתני והתרבותי השונה אבל ידיעת השפה העברית, מוסר העבודה הגבוה, שהביאו אתם מארץ מולדתם והקנאות השומרית לערכים שמשו מיד להצלחת התערותם בחיי הקבוץ.
